חירבת קייאפה, הידועה גם בכינויה "מבצר האלה", מהווה אתר ארכיאולוגי מרהיב ובעל חשיבות היסטורית עצומה. האתר ממוקם בלב עמק האלה המרשים, במרחק של כקילומטר בלבד מצפון-מזרח לצומת האלה, תל עזקה ובית שמש. מיקומו האסטרטגי בין הערים העתיקות שוֹכֹה ועזקה הופך אותו לנקודת מפתח, והמחקרים מצביעים על היותו אחד מהאתרים המשמעותיים והגדולים ביותר שפעלו בממלכת יהודה הקדומה.
כשתבקרו בחורבת קיאפה תזכו לחוויה היסטורית מרגשת במיוחד – תצעדו באדמה שהייתה עדה לקרב המפורסם שמתואר במקרא בין דוד לגוליית. הטיפוס אל המבצר המתנשא מעניק לכל מטייל תצפית פנורמית מדהימה על מרחבי עמק האלה הירוק והפורח. בעונות החורף והאביב, האזור מתהדר בשלל פריחות צבעוניות ומרהיבות, כשהכתר שמור לפריחת השקדיות המרשימה שצובעת את הנוף בוורוד עדין ומרהיב!
הטיול בחורבת קייאפה מחניית הרכב היא בסימון שבילים כחול, אורכו המלא של המסלול המעגלי כ 5 ק"מ. חלק מהמסלול המעגלי הארוך עובר גם על סימון שבילים של שביל ישראל (לבן כחול כתום). המסלול הוא בדרגת קושי בינוני עד קשה, על פניו מבחינת ההליכה אין בו משהו מאתגר. ההליכה במסלול המעגלי תגיעו אל נקודות תצפית מרשימות המשקיפות על רחבי עמק האלה במלוא הדרו. העמק עצמו משתרע בין תל עזקה לתל שוכה ומזוהה על ידי חוקרים ומסורות עם הזירה ההיסטורית של הקרב המכריע בין דוד לגוליית. לאורך הטיול כאן תפגעו בעיקר את החורש ים התיכוני ואם תהיו ברי מזל תפגשו גם את חיות הבר החיות כאן.
חורבת קיאפה אתר ארכאולוגי בעל חשיבות היסטורית
חורבת קיאפה עצמה ממוקמת בנקודה אסטרטגית על נתיב תנועה עתיק העולה ממישור החוף לכיוון חברון וירושלים, ולמעשה מהווה את השער המערבי של ממלכת יהודה הקדומה. בשנת 2007 החלו באתר חפירות ארכיאולוגיות מקיפות בהובלתם של הארכיאולוג פרופ' יוסף גרפינקל מהאוניברסיטה העברית וסער גנור מרשות העתיקות. החפירות חשפו ממצאים מרשימים ביותר – שרידים של עיר מבוצרת המוקפת בחומת סוגרים מרשימה.
החומה נבנתה מאבנים ענקיות ששוקלות למעלה מארבעה טונות כל אחת! מחקרים מעידים כי חומת העיר הוקמה בסוף המאה ה-11 לפני הספירה, ובה התגלו שני שערים מרשימים – האחד בחלק המערבי של העיר והשני בדרום-מזרחה. השער המערבי אף זכה לשחזור חלקי. הממצאים מעידים כי האתר היה מיושב לתקופה קצרה בתקופת הברזל ולא נמצאה בו קרמיקה פלשתית, עובדה בעלת משמעות היסטורית. מאוחר יותר, בתקופה ההלניסטית הקדומה, האתר יושב מחדש.
אחד הממצאים המרעישים ביותר שהתגלו בחורבת קיאפה הוא ממצא הנושא כתובת בדיו על חרס שנכתבו משמאל לימין בשפה העברית. על פי החוקרים מדובר בכתובת העברית הקדומה ביותר שנתגלתה עד כה, המתוארכת לכל המאוחר למאה ה-10 לפני הספירה. אף שהכתובת מקוטעת, ניתן להבין שהיא עוסקת ככל הנראה במצוות חברתיות.
מה שהופך את חירבת קיאפה למיוחדת כל כך בנוף הארכיאולוגי של ארץ ישראל היא נדירות מבנה השערים הכפול שנחשף בה. בכל שנות המחקר והחפירות הארכיאולוגיות בישראל, זהו המקרה הראשון בו התגלה יישוב מימי המקרא המתאפיין בשני שערי כניסה מובהקים. תצורה ייחודית זו הציתה תיאוריה מרתקת בקרב הארכיאולוגים – האם לפנינו העיר המקראית "שעריים"? שם זה, שמשמעותו המילולית בעברית קדומה היא "שני שערים", מופיע בתנ"ך ברשימת ערי יהודה לצד שוכה ועזקה, ממש באותו אזור גיאוגרפי: "ירמות ועדולם ושוכה ועזקה ושעריים…" כך מופיע בספר יהושע (טו, 35-36).
חיזוק נוסף לזיהוי זה מתגלה בסיפור המפורסם של עימות דוד וגוליית. הטקסט המקראי מספר שלאחר ניצחונו המפתיע של דוד על הענק הפלישתי בעמק האלה, פרצה מנוסה המונית: "ויקומו אנשי ישראל ויהודה ויריעו, וירדפו את הפלישתים עד בואך גיא ועד שערי עקרון, וייפלו חללי פלישתים בדרך שעריים עד גת ועד עקרון" (שמואל א יז, 52). זו אינה רק פרשנות גיאוגרפית מרתקת, אלא גם הזדמנות נדירה לחוות מקום שייתכן ומהווה צומת דרכים היסטורית בין עבר מקראי לממצאים ארכיאולוגיים מוחשיים.
דרכי הגעה לחורבת קיאפה
כדי להגיע לכאן תוכלו לרשום בוויז: חורבת קיאפה. לבאים מכביש 1 יש לפנות לכביש 38 בצומת שער הגיא, לאחר נסיעה של כ 25 ק"מ בנסיעה דרומה נגיע אל הפניה שמאלה. לבאים מצומת האלה ניסע לכיוון צפון על כביש 38 כ 1.4 ק"מ עד לפניה ימינה. נסיעה קצרה של כ 300 מטרים עד להגעה לנקודת החניה שם נראה גם את השלט של רשות הטבע והגנים. מכאן נתחיל לצעוד בסימון שבילים כחול.
