מצודת הונין, המוכרת בשמה העתיק כשאטו נף (פירושו "המצודה החדשה" בצרפתית), מהווה עדות אדריכלית מרתקת לתקופות היסטוריות שונות במרחב הגלילי. מבנה מבוצר זה, שהוקם במאה ה-12 (בשנת 1107) על ידי הצלבנים, שימש כנקודת הגנה אסטרטגית על ציר המסחר המרכזי שקישר בין דמשק וצור, וחצה את האזור הצפוני של הממלכה הצלבנית.
ההיסטוריה של המצודה רצופה במאבקי שליטה בין כוחות שונים. בשנת 1167 נכבשה לראשונה על ידי נור א-דין, אולם שליטתו במבנה הייתה קצרת מועד. מאוחר יותר, אלמלך אלעאדל, אחיו של הסולטן המפורסם צלאח א-דין, הצליח להשתלט על המצודה לאחר מצור ממושך שנמשך כחצי שנה. למרות ניסיון לשקם את המבצר בשנת 1240, גורלו נחרץ כאשר בשנת 1266 נהרס באופן משמעותי על ידי ביבארס הממלוכי, מהלך שסימל את סוף התקופה הצלבנית במרחב.
בתקופת שיא פעילותה, המצודה התפרשה על שטח מרשים של כ-70 על 90 מטרים, כשהיא מוקפת בחפיר הגנתי רחב במיוחד שהגיע במקומות מסוימים לרוחב של 14 מטרים. מיקומה האסטרטגי על רכס הרי נפתלי, בגובה של כ-625 מטרים מעל פני הים, העניק לה שליטה מלאה על עמק החולה הנמצא כ-400 מטרים מתחתיה. עמק זה שימש כקו גבול טבעי בין ממלכת ירושלים הצלבנית לבין האזורים שהיו תחת שליטה מוסלמית.
המאה ה-18 הביאה עמה תחייה מחודשת למבנה העתיק, כאשר על שרידי המבצר הצלבני הוקם מבנה חדש, ככל הנראה ביוזמת אציל שיעי מקומי, כחלק מהתחדשות היישוב הונין. במסגרת שיקום זה, נבנה שער הכניסה המרשים שניתן לראות כיום, והחומות שופצו ושולבו בהן חרכי ירי. אולם, רעידת האדמה הקשה של שנת 1837 גרמה לנזק משמעותי למבנה המחודש, ובשנים שלאחר מכן, תושבי הכפר הערבי הונין פירקו חלקים מהמצודה והשתמשו באבניה לבניית בתיהם. הכפר עצמו ננטש בשנת 1948 במהלך מלחמת העצמאות, ובסמוך אליו הוקם מושב מרגליות הקיים עד היום.
בור המים במצודת הונין
אחד האוצרות הנסתרים של המצודה הוא בור המים המיוחד הנמצא בה. כאשר נכנסים מהכניסה הראשית בצד הדרומי של המבצר, מגיעים לחלל גדול ומקורה שממנו מסתעפים מספר חדרים. בחדר הצפון-מזרחי, שתקרתו התמוטטה ברבות השנים, ניתן למצוא בור מים עמוק הצמוד לקיר הצפוני. המיוחד בבור זה הוא שהוא מלא במים קרירים לאורך כל השנה, אפילו בשיא הקיץ החם. סולם ברזל המותקן בתוך הבור מאפשר למבקרים הנועזים לרדת ולהתרענן במי הבור, חוויה מרעננת במיוחד בימי הקיץ הלוהטים.
מבקרים במצודה יכולים ליהנות לא רק מההיסטוריה העשירה ומהאפשרות לטבול במי בור המים הקרירים, אלא גם מהנוף המרהיב הנשקף ממנה. מגג המצודה ניתן לצפות על עמק החולה הפרוש למרגלותיה ועל האזורים הסמוכים של דרום לבנון. הביקור במקום מאפשר חיבור ייחודי בין היסטוריה, ארכיאולוגיה ונופי טבע מרהיבים.
למרות חשיבותה ויופייה, המצודה סובלת מהזנחה ואינה מתוחזקת כראוי על ידי גוף רשמי כלשהו, עובדה המעיבה על חוויית הביקור ועל שימור האתר לדורות הבאים. הגישה למצודה כרוכה בטיפוס על סלע המוביל לפתח הראשי, וממנו ניתן להגיע לחדר המרכזי וממנו לחצר רחבת ידיים. בצד השמאלי בקצה החצר ניצבת קורת עץ המסמנת את פתחו הצר של בור המים, וממנו מוביל שביל אל גג המצודה, ממנו נשקף הנוף המרהיב של האזור כולו.
דרכי הגעה למצודת הונין
כדי להגיע לכאן תוכלו לרשום בוויז: מצודת הונין. לבאים מכביש 90 ניתן לעלות לכיוון כפר גלעדי לכביש 9977 עד לצומת עם פניה שמאלה 9976 ולאחר נסיעה קצרה מגיעים אל המצודה.
שאלות נפוצות
מהו מקור השם הונין?
המצודה הצלבנית הוקמה בסביבות שנת 1107 ונקראה בשפה הלטינית "Castellum Novum" ובצרפתית "Château Neuf" – "המבצר החדש"
איזה נופים ניתן לצפות מכאן?
מהמצודה נשקפים נופים מרהיבים של עמק החולה, רמת הגולן, החרמון ואזור דרום לבנון
איך מגיעים למצודה?
ניתן לרשום בוויז:מצודת הונין. המצודה נמצאת ליד מושב מרגליות בצפון. ניתן להגיע ברכב פרטי – חונים בתחילת המסלול והולכים כ־10 דקות ברגל עד לכניסה למבצר.
באיזו תקופה נבנתה המצודה?
המצודה נבנתה בתקופה הצלבנית, בתחילת המאה ה־12 לספירה, ושימשה כעמדת שמירה חשובה על גבול ממלכת ירושלים.
