בעיר יקנעם, אל מול הנוף הפתוח של עמק השלום הוקם מצפה איתי. המצפה שהוקם לזכרו של איתי גליסקו לוחם בחטיבת גולני גדוד 13 שנפל ב 7/10/2023 בקרב עוצמתי מול ארגון הטרור חמאס שפתח במתקפת פתע נרחבת נגד יעדים צבאיים ואזרחים. במצפה איתי ישנה פינת זיכרון הכוללת ספסל פיקניק, מעגן מדורה, נדנדה, ושלט זיכרון תחת עץ אלון התבור. מכאן ישנה תצפית עוצרת נשימה על עמק השלום ועמק השניים.
קצת על איתי: לזיכרו של איתי גליסקו
איתי שירת כלוחם ביחידת החוד וכסרס"פ בגדוד 13, פלוגה ג' מבצעית בחטיבת גולני "טורפי הלילה". גדל והתחנך ביקנעם, איתי היה בנם של ליאת ואורן, אחיהם של אורי ויהלי. משחר ילדותו אהב את הטבע, המרחבים והדייג. הוא בלט בכישורי המנהיגות שלו, ביכולתו להוביל חברתית, בכריזמה שלו, בחוש ההומור המיוחד, בשובבות ובשמחת החיים המדבקת. הוא פעל כמדריך בתנועת הצופים ביקנעם והיה קשור מאוד לחניכיו, לקבוצה ולטיולים.
כדורגלן מוכשר ואוהד נלהב של מכבי חיפה, איתי סיים בהצלחה את לימודיו במגמת תקשורת באורט אלון יקנעם. הוא היה אהוב על הצוות החינוכי, התבלט בכבוד שהעניק למוריו ולסביבתו, היה אוהב אדם וצנוע. הוא היה חבר בנבחרת האתלטיקה של בית הספר וייצג אותה במקומות הראשונים בתחרויות. איתי אהב מאוד את חבריו ודאג תמיד לכולם, עם לב רחב שהכיל את כל הסובבים אותו. הוא היה דמות נערצת ואהובה, "הלב הפועם" והמגנט של חבריו ומשפחתו. כבן האמצעי של אורן וליאת, אח לאורי ויהלי, היווה מודל לחיקוי במשפחה.
חלומו היה להתגייס לגולני והוא התגאה תמיד בחטיבה ובפלוגה ג' המבצעית "טורפי הלילה" אליה השתייך. הוא עמד בהתמדה במסלול ההכשרה הקשה והמאתגר כלוחם חוד של החטיבה, זכה לאותות הצטיינות מחלקתיים ולהצטיינות מפקד גדוד. הוא השתתף בפעילויות מבצעיות והיה אחד הלוחמים הבולטים בגדוד בנחישותו, באומץ ליבו, בעבודתו הקשה, במסירותו לחבריו, בחברותו ובאחריותו הרבה, מה שהקנה לו את הכינוי "גליסקו האגדי". במהלך שירותו היה קשר מ"פ ובתפקידו האחרון כסרס"פ של פלוגה ג' דאג לכל צרכי החיילים.
איתי תמיד שידר חוזק ושלווה – אדם שאפשר לסמוך עליו בכל מצב. כל תפקיד מילא ברצינות, בחריצות ובאחריות רבה שאפיינו אותו כל כך. הוא היה לב הפלוגה. ב-7 באוקטובר 2023, עם שחר, הפתיעו עשרות מחבלים את מוצב "פגה" בעוטף עזה. איתי נלחם שם שעות ארוכות באומץ רב ובגבורה עילאית, תחת אש כבדה, תוך סיכון חייו, טיפול בפצועים ותמיכה בחבריו במוצב ובמוצבים אחרים.
בשעות הצהריים, כוחות האויב הציתו את חדר האוכל בו שהו חיילים וטיפלו בפצועים. בהיעדר מפקד בשטח, איתי לקח פיקוד בראש מורם וכדי להגן על אזרחי מדינת ישראל, בקור רוח ונחישות השמורים רק לגיבורים כמוהו, הוביל יחד עם שני לוחמים נוספים את האש לעברו. כך הקריב את עצמו כדי להציל את החיילים שנותרו במוצב ובחדר האוכל. הוא היה בן 20 במותו. לזכרו של איתי הוקם דף אינסטגרם ואתר "לנצח איתי" שמנציחים אותו. מוזמנים להיכנס ולקרוא על מורשתו.
דרכי הגעה למצפה איתי
כדי להגיע לכאן תוכלו לרשום בוויז: בית הכנסת אור הגדולה, בית הכנסת נמצא במפגש בין רחוב חרמון לנחל שורק. כאן ניתן להחנות ולרדת עם שביל שיוביל אתכם עד לנקודת התצפית. ניתן גם להגיע אל רחוב אורטל 21 ומשם ישנה גישה נוחה אל השביל המוביל למצפה.
