טיילת בן גוריון שאורכה המלא יגיע ל 3.5 נגישה במלואה וחלקה הראשון הסתיים בפברואר 23. הטיילת יוצאת מקבר פולה ודוד בן גוריון הסמוך למדרשת בן גוריון, הטיילת לוקחת את המטיילים בכיוון מזרח ועוברת לאורך תצפיות יפהפיות על נחל צין מצוק הצינים ורמת עבדת. במסגרת הפרויקט פותח מקטע ראשון של טיילת תיירותית שאורכה כקילומטר וחצי, ובוצעו הסדרה והנגשה של מספר פינות תצפית ומנוחה עם ספסלים ופרגולות. מצפה דור שהוקם לזכרו של דור כהן ז”ל אשר נהרג בטיול בגיאורגיה בשנת 2015 הוא גם חלק מהטיילת.
הטיילת מתאימה מאוד למי מכם שרוצה לרכב על אופניים, לטייל עם עגלה או סתם להנות מטיילת בהליכה נוחה. בהמשך מתוכננת יצירת קישוריות לשביל אופנים שיחבר את צריף בן גוריון לרחבת הקבר. מבין הנופים הפראים והיפים שיש לאיזור הזה להציע. למעשה אפשר להתחיל ללכת מקבר בן גוריון לאורך המצוק צפונה ופשוט להנות מהנוף או שאפשר להגיע עם הרכב ממש מאחורי מדרשת בן גוריון למצפה דור. המקום הוקם לזכרו של דור כהן ז"ל אשר נהרג בטיול בגיאורגיה בשנת 2015.
כדי להגיע לכאן תוכלו לרשום בוויז: מצפה דור כהן ז"ל חוד עקב מדרשת בן גוריון. יש כאן חנייה ממש בסמוך לתצפית, במרחק הליכה של לא יותר מ 200 מטרים או בהליכה לאורך המצוק מקבר בן גוריון. אבנים גדולות מאוד יכוונו אתכם מהרכב עד לקצה הצוק כולל שביל נגיש עד לפרגולה הסמוכה, על האבנים יש סימון שבילים לבן ירוק לבן. בסוף ההליכה ישנה נדנדה/ספסל ואבן זיכרון לזכרו שעליה כתוב: "למדתי להנות מהדברים הקטנים שתמיד היו סביבי ולא שמתי לב אליהם – מהזריחה, מהציפורים שמצייצות, מהבריזה לפני הערב, מלהיכנס למים קפואים, מחיות שרצות מולי. מלקטוף פירות ובעיקר מהשקט. למדתי להעריך את הארץ שאני חי בה מחדש דרך כל שעל ואבן וכל פסגה שכבשתי" – דור כהן.
כדי להגיע לכאן עליכם להגיע לכיכר הראשית של מדרשת בן גוריון, להיכנס בכניסה השנייה (הראשונה תוביל אתכם לקבר בן גוריון), לאחר מכן לנסוע ישר עד להגעה לצומת ובה לפנות ימינה ומיד לאחר מכן ישר לפנות שמאלה ולהמשיך ישר עד שתראו בצד ימין שלכם את האבנים הגדולות (כמו שתמונה מהצורפת). כאן תוכלו להחנות את הרכב וללכת בצמוד לאבנים הגדולות.
קצת על דור מתוך עמוד הפייסבוק "זוכרים את דור כהן ז"ל": דור נולד והתחנך בירושלים, סיים את שירותו הצבאי במרץ 2015, לאחר חמש שנות שירות כקצין לוחם בתותחנים. עם סיום שירותו הצבאי למד במדרשה למנהיגות חברתית בעין פרת שביישוב אלון. הוא היה פעיל מרכזי בקורס, יזם והתנדב, והוגדר על ידי מוריו כתלמיד ערכי. הסטטוס של דור בווטסאפ היה ״ואהבת.״ זה הערך שלאורו פעל, והוא מסכם במילה אחת, את האדם שהיה. דור היה סמל לפלורליזם, אדם שאהבת חינם הייתה מנת חלקו. איש ספר, שעוד בילדותו לא נרתע מספרים עבי כרך, והעמיק בתחומי עניין רחבים, מספרי פילוסופיה ועד ספרי כלכלה.
הוא היה מחובר מאוד לנופיה ושביליה של ישראל. כמעט בכל סוף שבוע, ובכל רגע פנוי היה דור חוזר הביתה, מתקלח, אוכל ארוחת צהריים, אורז תיק ונוסע לטייל. רק לאחר שצעד לאורכה ורוחבה של הארץ יצא לטייל בניכר. אי שם בהרי הקווקז שבגאורגיה דור מעד מצוק בגובה רב, ומצא את מותו. הטבע שכה אהב אסף אותו לחיקו האין סופי. באחד הפוסטים בפייסבוק כתב דור: ״לכל החברים שבדרום אמריקה, ניו זילנד והודו… תתגעגעו קצת למה שהשארתם מאחור, וכמו אחרי כל טיול מודה לאלוהים שזו הארץ שלי ויש לי את ההזדמנות לטעום ממנה קצת בכל יום, ועדיין יישאר רעב לעוד. כבר לא יכול לחכות לטיול הבא.״
שמחת החיים והאופטימיות שפיזר לכל עבר, ואישיותו הכריזמטית והלבבית כאחד, סחפו אחריו כמות בלתי נתפסת של חברים. הייתה לו היכולת לתת לכל חבר את התחושה כי הוא החבר הכי טוב שלו, ולכול אחד מהם נתן מעולמו ומעצמו. דור היה ״מלח הארץ״, אהב אותה ואת ירושלים בפרט. הוא היה מחובר מאוד לנופיה ושביליה של ישראל. כמעט בכל סוף שבוע, ובכל רגע פנוי היה דור חוזר הביתה, מתקלח, אוכל ארוחת צהריים, אורז תיק ונוסע לטייל. רק לאחר שצעד לאורכה ורוחבה של הארץ יצא לטייל בניכר.
אי שם בהרי הקווקז שבגאורגיה דור מעד מצוק בגובה רב, ומצא את מותו. הטבע שכה אהב אסף אותו לחיקו האין סופי. באחד הפוסטים בפייסבוק כתב דור: ״לכל החברים שבדרום אמריקה, ניו זילנד והודו… תתגעגעו קצת למה שהשארתם מאחור, וכמו אחרי כל טיול מודה לאלוהים שזו הארץ שלי ויש לי את ההזדמנות לטעום ממנה קצת בכל יום, ועדיין יישאר רעב לעוד. כבר לא יכול לחכות לטיול הבא.״
