במלאת מאה שנה להקמת קיבוץ קריית ענבים בדרך העולה לירושלים בהרי יהודה, נחנך בשנת 2020 שביל מורשת ייחודי. המסלול, שנוצר בשיתוף פעולה בין הקהילה המקומית לקרן הקיימת לישראל, מקיף את שולי היישוב ומציג מארג מרהיב של נופים מגוונים. יש הקוראים לשביל "שביל סובב קריית ענבים" שמו הרישמי הוא "שביל מורשת". לאורך השביל, המסומן בשלטי עץ של קק"ל, נחשפים המטיילים לשילוב מרתק בין יערות נטועים, נופי בראשית, כרמי יין פוריים ואתרים היסטוריים המספרים את סיפורו של הקיבוץ הוותיק.
אורכו המלא של המסלול כ 2.7 ק"מ וניתן לצלוח אותו בצורה מעגלית. דרגת הקושי של המסלול בין בינוני לקשה זאת בשל העליות והירידות שיש בו. הוא מתאים למשפחות חובבות הליכה עם ילדים מגיל 12(ילדים קטנים יותר שמורגלי הליכה יוכלו לצלוח אותו גם כן עם עזרה של מבוגר בחלק מהמקומות). השביל מתחיל את דרכו לצד מלון כרמים ליד שלט של קק"ל ובו מפת המסלול, לאחר צעידה של כ 250 מטרים מגיעים אל מבנה בטון דו-קומתי העשוי בטון, המעוטר בחרכי ירי בקירותיו. הייחוד של המבנה מתבטא בפסל צבי מרשים המתנשא בגאון מעל גגו, ומכאן שמו – בצרונית הצבי.
בצרונית הצבי
מאורעות תרפ"ט שהתרחשו ב-1929 היוו נקודת מפנה משמעותית באזור קריית ענבים. היישוב, שהיה מוקף באוכלוסייה עוינת, נאלץ להתמודד עם האתגר הביטחוני באמצעות הקמת מערך הגנה מתוחכם. ארגון ההגנה יזם בניית מתחמים מבוצרים, שכונו "בצרוניות", כאשר הראשון שבהם הוקם באזור הסנטוריום – המיקום בו שוכן כיום מלון מעלה החמישה.
עם התגברות המתיחות הביטחונית, הורחב מערך ההגנה. בשנות ה-40 נבנתה עמדת בטון תלת-קומתית, שכללה נקודות תצפית וירי. כחצי קילומטר צפונה, במעלה ההר, ניצבה עמדת הסנטוריום 2, שנודעה בשל אירוע טראגי: בסוף מאי 1948 נפל בה ישראל (זוסיה) שפירא, תושב קריית ענבים. לזכרו, בשנות ה-70, הציבה משפחתו פסל צבי בראש העמדה, שכונה "הצבי ישראל". עם הזמן, הפסל התבלה, שופץ, והועבר לעמדה הקרובה יותר. בשנת 2010 הוצב פסל חדש של "הצבי ישראל" בעמדת הסנטוריום 2, כהמשך למורשת ההנצחה.
המשך המסלול מזמן עלייה על גבי מדרגות עץ, המובילות את המטיילים אל תוך יער קק"ל עשיר, המשלב עצי חורש טבעיים. העונות השונות מעניקות למקום צבעוניות משתנה: בחודשי החורף הקרקע מתקשטת בפריחה מרהיבה של רקפות וכלניות. באביב המראה משתנה כששיחי הלוטם מתכסים בפרחים בגוני סגול ולבן, והקידה השרועה מפיצה את צהובה הזוהר.
בנקודה מסוימת הנוף נפתח, וממערב נשקף גיא שבו שוכן בית הקברות של קריית ענבים. השביל מוביל במהירות אל הגיא ומתמזג עם שביל תש"ח שמקורו בהר אדר. למי שרוצה יכול להיכנס לבקר בתוך בית הקברות הצבאי ומשם להמשיך עם המסלול מזרחה. בדרך חולפים ליד בור חצוב עצום ולצד גדר מפעל ענביד. בהמשך מגיעים לנקודת תצפית עם ספסל הצופה אל בקעת עמיר המרשימה.
בקעת עמיר
במרומי הגבעה ניצב ספסל בודד המשקיף אל עמק מרהיב, המכוסה כיום בשורות-שורות של כרמי יין. את העמק מקיפים הרי יער החמישה, פרי נטיעותיה של הקרן הקיימת לישראל. לפני 1948, עיבדו את העמק הפורה תושבי הכפר בית נקובה. לאחר מלחמת העצמאות, התמלא העמק במטעי פרי נשיר – דובדבנים, אפרסקים ושזיפים – שניטעו בידי חברי קיבוץ קריית ענבים. עם כניסת המילניום החדש, עברו החקלאים לגידול גפנים ליין, והכרמים החליפו את עצי הפרי הוותיקים.
העמק נושא שם מיוחד בפי חברי הקיבוץ – "בקעת עמיר". השם מנציח את זכרו של תינוק, עמיר גור אריה, בנם של אהרון ורינה, שנפטר בשנת 1952. המסלול ממשיך בדרך עפר העוברת מעל כרם, ומיד פונה ימינה דרך כמה מדרגות עץ עד לגדר מושב בית נקופה הסמוך. פנייה ימינה נוספת מובילה למבנה סלע בולט באורך של כעשרה קילומטרים, המכונה "המזבח".
המזבח
מתחם האבן המרשים מספק נקודת תצפית מרהיבה על הנוף המשתרע למטה. אתם יכולים להתרווח ולהשקיף על קיבוץ קריית ענבים, על בתי אבו גוש, על מלון מעלה החמישה, ואפילו על חלק מבתי היישוב הר אדר. המקום זכה לכינוי המיוחד "המזבח" מפי תושבי קריית ענבים. מיקומו הייחודי והמראה המרשים של במת האבן היו מקור השראה בשנות ה-30, עת נולד סיפור פולקלור מקומי על ענק בשם דיבן, אשר לפי האגדה השתמש במקום כשולחנו האישי. למי מכם שרוצה להגיע למזבח ישירות מבלי לצלוח את כל המסלול, יכול לרשום בוויז: האסם, אזור תעשייה קריית ענבים. ומשם על פי השילוט של קק"ל אחרי כמה מאות מטרים בודדים תגידו אל המזבח.
מגדל הסילו והבונקרים
מ"המזבח" יורד השביל אל הסילו ההיסטורי של הקיבוץ, שאמנם אינו פעיל עוד, אך מתחתיו שוכן בית הקפה והמאפייה "הרים". מגדל הסילו המרשים, שהוקם בקריית ענבים בשנות החמישים, מייצג את המבנים הייחודיים המשמשים לאחסון חומרים שפיכים – בעיקר תבואה, אך גם חומרי גלם כמו מלט ופחם. כפי שמעיד השלט על הקיר, המבנה כולו נבנה במו ידיהם של חברי הקיבוץ.
במורד הדרך הסלולה, מספר פסיעות מהסילו, מתפצלת דרך עפר שמאלה. לאורכה פזורים בונקרים שהוקמו בעשור החמישי של המאה העשרים לצורכי אחסון תחמושת. המיקום לא נבחר במקרה – בתקופה זו, קו שביתת הנשק עם ממלכת ירדן עבר במרחק של כחצי קילומטר בלבד. נוכח החשש מחדירת אויבים לשטח הקיבוץ, הקים צה"ל מערך הגנה מקיף שכלל עמדות שמירה, תעלות קשר ובונקרים, במטרה להגן על המדינה הצעירה מפני איומים אפשריים.
המסלול ממשיך לאורך הטרסות והבונקרים מבטון, ואז יורד לטרסה נמוכה יותר המוצלת בעצי זית. הליכה בכיוון ההפוך מובילה לגדר של מבנה ששימש בעבר כאכסניית נוער עד שנות השמונים. המסלול מסתיים בכביש קריית ענבים. מכאן צועדים לכיוון מזרח על הכביש הראשי 3976 ולאחר כ 350 מטרים מגיעים חזרה לרכב.
דרכי הגעה לשביל מורשת
כדי להגיע לכאן תוכלו לרשום בוויז: שביל מורשת קרית ענבים מחוז ירושלים. למגיעים ברכב אחד: ניתן לחנות בנקודת הסיום ולצעוד כחצי קילומטר לאורך הכביש העולה לקריית ענבים, עד לנקודת תחילת המסלול. למגיעים בשני רכבים: אפשר להחנות רכב אחד ברחבת החניה ליד תחנת הדלק הסמוכה לקיבוץ, ואת השני בנקודת ההתחלה, מול הכניסה למלון כרמים. טיפ כדי לחסוך את הצעידה בסוף המסלול, מומלץ להחנות מראש את הרכב באזור תחנת הדלק ולצעוד ברגל לנקודת ההתחלה. כדי להגיע ישירות למזבח תוכלו לרשום בוויז: האסם, אזור תעשייה קריית ענבים. ומשם על פי השילוט של קק"ל אחרי כמה מאות מטרים בודדים תגידו אל המזבח.
