בחלקו המזרחי של הר הגלבוע, היכן שיש את המדרונות התלולים והמרהיבים ביותר שמשקיפים אל עמק המעיינות. יוצא מסלול קווי בירידה תלולה העובר בין תצפיות, נוף גיאולוגי ייחודי, פריחה עונתית צבעונית, מפלונים וקניון צר וציורי שנוצר לאורך שנים מזרימת המים שחוצבים בסלע. המסלול שמסתיים באחד מהמעיינות היפים שיש בפארק המעיינות – עין מודע הוא אחד המסלול הפחות מוכרים ושמו: נחל צביה. אורכו המלא של המסלול כ 4.5 ק"מ, הוא מתחיל את דרכו בנקודה הגבוהה של הגלבוע במצפה שמיר ומהמצפה המטיילים יורדים ירידה מצטברת של 530 מטרים ירידה עד לעין מודע – תכינו את הרגלים טוב טוב.
מצפה שמיר
מצפה שמיר הוא אתר הנצחה מרגש ומשמעותי הממוקם בחלקו המזרחי של הר הגלבוע, לא רחוק מחוות הרוח. המצפה נבנה לזכרם של שני לוחמים: דובי וערן שמיר ז"ל, אב ובן שנפלו בשירות המדינה בהפרש של עשרים שנים. המצפה שנמצא בגובה של 500 מטרים מעל פני הים, מציע תצפית פנורמית מרהיבה המשתרעת על פני שטח נרחב. מכאן נפרש מבט מרשים הכולל את הרי הגלעד, רמת הגולן, המדרונות המזרחיים של הגליל ועמק המעיינות המשתרע למרגלות ההר. המיקום הגיאוגרפי המיוחד הופך את המקום לנקודת תצפית מרכזית וייחודית באזור הצפוני של הארץ.
סיפורם של דובי וערן שמיר הוא סיפור של מסירות ואהבת מולדת. דובי, בן קיבוץ שדה אליהו שנמצא בעמק בית שאן, נהרג בתאונת אימונים בשנת 1977 בעת ששימש כסמג"ד בחטיבת צנחנים במילואים. עשרים שנה לאחר מכן, בשנת 1997, נפל בנו ערן בהתקלות בלבנון בהיותו סגן מפקד סיירת הצנחנים. שני דורות של גבורה ומסירות המשתקפים במצפה זה. ממצפה שמיר יוצאים להליכה בסימון שבילים כתום – זהו שביל עמק המעיינות שאורכו המלא הוא 145 ק"מ. לאחר כ 300 מטרים נגיע למפגש עם כביש 667, נחצה אותו בזהירות ונגיע אל מצפור אבינדב.



מצפור אבינדב
מצפור אבינדב על שם אחד מבניו של שאול המלך. סיפור נפילתו של שאול המלך בגלבוע הוא אחד הפרקים הטראגיים והמרגשים בתנ"ך, המתואר בספר שמואל א' פרק ל"א. במלחמה הגורלית בין ישראל לפלשתים, שנערכה בהרי הגלבוע, נלחם שאול המלך עם בניו בקרב עיקש ומר. הפלשתים, שהיו עדיפים בכוחם הצבאי, הצליחו להכניע את צבא ישראל ולהדביק אותם מכה קשה. בניו של שאול – יהונתן, אבינדב ומלכישוע – נהרגו בקרב, והקרב הפך להיות קשה ומכריע עבור שאול.
כאשר המצב הפך להיות חסר תקווה, ויריביו התקרבו אליו, בחר שאול שלא ליפול בשבי האויב. הוא ביקש מנושא כליו לדוקרו בחרב, אך נושא כליו סירב מתוך פחד וכבוד. לבסוף, לקח שאול את החרב בידיו והתנפל עליה, בכך שמר על כבודו ומנע את השפלתו בידי הפלשתים. לאחר מותו, לקחו הפלשתים את גופותיהם של שאול ובניו, תלו אותם על חומת בית שאן, וראשו של שאול נתלה במקדש דגון. תושבי יבש גלעד, שהעריצו את שאול, באו בלילה וגנבו את גופותיהם, קברו אותם בכבוד ותענו על מותם. דוד, שהיה יריבו הפוליטי של שאול אך כיבד אותו, קרע את בגדיו וספד על מותו של שאול וידידו יהונתן. הוא אף כתב קינה מפורסמת המביעה את צערו: "הנצח ישראל על במותיך חלל… איך נפלו גיבורים".
סיפור נפילתו של שאול בגלבוע מסמל את הטרגדיה של מלחמה, גבורה אנושית, וסופו של מלך שנאבק עד הסוף על כבודו ועל עמו. בכל מקום כמעט אליו תגיעו לרכס הגלבוע תפגשו שמות של ישובים/מצפים/מסלולים הקשורים לשאול המלך ובניו. לאחר סיום הביקור במצפור אבינדב נחצה שער שיכניס אותנו היישר אל שמורת הטבע גלבוע מזרחי. לאחר כ 400 מטרים של ירידה תלולה נגיע אל צומת סימון שבילים כחול שחור, זהו למעשה המפגש עם נחל צביה והכניסה למסלול אבינדב. מרגע זה המסלול בו אנחנו מטיילים בו הופך מאתגר ויפה יותר.



לאורכו של נחל צביה ישנם מפלים גבוהים שאותם יורדים בעזרת דרגיות ויתדות. לאחר ירידה ש כ 2.2 ק"מ נפנה שמאלה עם השביל, נצעד כ 400 מטרים בהליכה מישורית עד לפניה ימינה. לאחר צעידה של 600 מטרים נפנה שוב ימינה וכבר בשלב זה נוכל לראות את עצי האקליפטוס שממש בליבם נמצא עין מודע. נותר לנו לצעוד עוד כקילומטר אחד עד למעיין.
דרכי הגעה למסלול
כדי להגיע לתחילת המסלול תוכלו לרשום בוויז: מצפה שמיר. לבאים מכביש 669 נפנה אל כביש 6666 העולה אל הגלבוע. לאחר נסיעה במגמת עליה של כ 7.5 ק"מ נגיע אל כביש 667, כאן נפנה שמאלה. נמשיך בנסיעה כ 3.3 ק"מ עד שנראה מימיננו פניה אל מצפור שמיר. כדי להגיע לסוף המסלול להקפיץ רכב שימתין לנו בסיום המסלול נרשום בוויז: עין מודע. ניסע על כביש 669 וכקילומטר לפני הכניסה לרשפים נפנה ימינה אל דרך חלקית עבירה לכל רכב. ניסע כ 1.7 ק"מ עד לפניה ימינה. ניסע עוד כ 800 מטרים עד לפניה ימינה נוספת, ניסע מעט כ 250 מטרים עד שנגיע לחניון עין מודע. החניון מרוחק מהמעיין כ 500 מטרים בהליכה נוחה.